מחר, 26.8.22, בבוקר, בשמונה ורבע, עולה לשידור ברשת ב', כיו"ר התאגדות מנהלי בתיה"ס הע"י.

 

הנושא - המשא ומתן על הסכמי שכר עם הסתדרות המורים וארגון המורים.

 

אשתדל להעלות את הרעיון המרכזי שהוא: אם החברה הישראלית רוצה שירותי חינוך ברמה גבוהה עבור ילדי ישראל היא חייבת לתקצב בנדיבות את מערכת החינוך, שרמתה נגזרת מרמת עובדי ההוראה.

המצב נכון להיום – מערכת החינוך מדממת וחווה נטישה של מורים צעירים וגם של מורים ותיקים.

שלוש סיבות עיקריות לנטישה – סטטוס חברתי נמוך של עובדי ההוראה, תנאי עבודה מחפירים, ושכר נמוך של המורים החדשים והוותיקים, כל זאת בהשוואה לממוצע במדינות ה – OECD.

אם שלוש הסיבות תטופלנה יש סיכוי שהמשבר הנוכחי במערכת החינוך יתחיל להיפתר לקראת שנה"ל תשפ"ה. בכל מקרה שנות הלימוד תשפ"ג – תשפ"ד אבודות. הכנת קאדר חדש של עובדי הוראה בכל התחומים זה תהליך שלוקח לפחות שנתיים.

ומה עושים בשנתיים הקרובות? פונים לחסדי שמיים. זה מה שקורה כאשר משרד החינוך נרדם בשמירה למרות כל האזהרות שהשמעתי בפניו בכתב ובע"פ בשמונה השנים האחרונות.

אגב, אין שום סיכוי שבהנהלת משרד החינוך מישהו יסיק מסקנות אישיות כתוצאה מהמחדל של הנהלת משרד החינוך.

מי שלא טורח בערב שבת אוכל אותה קשות במוצאי שבת – בשנתיים הקרובות. בתהליכים חינוכיים במערכת החינוך אין קיצורי דרך ואין אילתורים סחבקיים ופתרונות פלא מיידיים.