כיצד מתמודדים עם המשבר במערכת החינוך?

1. הכרזת ממשלה על מצב חירום במערכת החינוך, והפיכת עובדי ההוראה למקצוע מועדף עם מיסוי נמוך.

2. מחסור במורים, מנהלים ועובדי הוראה נוספים – להחזיר במיידי את כל המפקחים והמדריכים לבתיה"ס לתפקידם המקורי – מורים בבתי הספר. בנוסף, להחזיר למערכת החינוך פנסיונרים במקצועות שחסרים בהם מורים עד להכשרת מורים חדשים.

3. העלאת רף תנאי הקבלה לבתי הספר להוראה המכשירים פרחי הוראה למערכת החינוך.

4. העלאת שכר משמעותית וטיפול נדיב בתנאי העבודה והסטטוס החברתי של עובדי הוראה.

5. מתן אוטונומיה אמיתית למנהלות ומנהלי בתי הספר בתחומי כוח אדם, פדגוגיה ותקציבים.

 

6. מתן אוטונומיה אמיתית למורים בתחום הפדגוגי – מורים יבנו תכניות לימוד בצורה עצמאית עפ"י עקרונות כלליים שיותוו ע"י משרד החינוך.

 

7. ביטול שבע מחוזות החינוך הקיימים כיום במערכת החינוך והפיכתם למחוז אחד.

8. ביטול כל תפקידי המפקחים והמדריכים המחוזיים והחזרתם, למי שיחפוץ בכך, למערכת החינוך כמורים. את המדריכים המחוזיים יחליפו בתשלום רכזי מקצועות וותיקים של צוותי ההוראה בתוך בתי הספר.

9. הקטנת מספר התלמידים בכיתות בהדרגה במהלך של מספר שנים שבסופו כיתה תקנית תמנה עד 24 תלמידים.

10. שינוי חוק החינוך המיוחד והרפורמה בחינוך המיוחד וטיפול הולם בכ – 300 אלף תלמידי החינוך המיוחד.

11. הקמת מועצת חינוך לאומית א-פוליטית שתורכב מנציג הנהלת משרד החינוך (מנכ"ל), נציג מנהלים, נציג מורים, נציג מחלקות החינוך בשלטון המקומי, נציג אקדמיה, נציג ועד הורים ארצי ונציג מועצת תלמידים ארצית.

משרד החינוך ישמש כרגולטור וביחד עם מועצת החינוך הלאומית יקבעו חזון, יעדים ומדדים, ויניחו למנהלי בתי"ס לנהל ולמורים ללמד.

ברור שמדובר במתווה בסיסי הדורש עיבוד והרחבה נוספים, אולם, אני מאמין שממשלה חדשה עם שר חינוך חדש יכולים לבצע מהפכה ראויה במערכת החינוך באמצעות המתווה שאני מציע.