לא רק העלאת שכר לעובדי ההוראה!

חייבים לטפל טיפול שורש לא רק בשכר עובדי ההוראה אלא גם בתנאי עבודתם:

הקטנת מספר התלמידים המקסימלי בכיתה לעד 24; שינוי בהרכב הפנימי של משרת המורה (בדומה להרכב משרות המורים במערכות חינוך מתקדמות בעולם) – פחות שעות הוראה פרונטליות ויותר שעות המוקדשות להכנת מערכי השיעור ובדיקת מבחנים ומטלות; השתלמויות מקצועיות במימון המעביד ולא המורה; מפגשים עם מורים עמיתים; שיחות עם תלמידים; פינת עבודה בסיסית (שולחן, כיסא, מחשב, ארונית, מיזוג, ועוד) לכל מורה; שתייה קרה וחמה במימון המעביד ולא העובד; ותנאים נוספים שישפרו את איכות חייו של עובד ההוראה בבית הספר.

ועוד מספר נקודות בתנאי עבודת המורה שחשוב לשפר:

 - להפסיק את ההתערבות הבוטה של הורים בעבודת המורה.
 - לדרוש גיבוי של עובד ההוראה ע"י משרד החינוך בקונפליקט בין מורים לתלמידים והורים.
-  אמון של משרד החינוך במורים כבעלי פרופסיה – והפחתה דרמטית בבקרות, מעקבים ובחובת דיווח מתישה על כל פעולה שמורה מבצע.
-  להקטין משמעותית את היקפי החומר המוגזמים בתכניות הלימוד המוכתבות למורים, ולהפסיק להפוך את המורים לקבלני ביצוע פסיביים של התכניות.
-  להגדיל משמעותית את המערך המסייע בבתי הספר ביועצות חינוכיות, מאבחנים, מומחים ללקויות למידה, פסיכולוגיות, קלינאיות תקשורת, ועוד – המורים בודדים בחזית וחייבים עזרה מקצועית בטיפול בבעיות רגשיות של תלמידים, במיוחד בתקופה שלאחר הקורונה.

לסיכום - תנאי עבודה משופרים לעובדי ההוראה, יחד עם שכר הוגן בהתאמה לממוצע השכר במדינות ה - OECD, יהפכו את מקצוע ההוראה למקצוע עם סטטוס חברתי גבוה, שימשוך אליו עובדי הוראה רבים, צעירים ומוכשרים, דבר שיאפשר מיון ובחירה בטובים ביותר.