יום שבת, 26 באוגוסט 2017

התייחסות נוספת לדברי הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הקדם צבאית בני-דוד שבעלי:

חופש הביטוי הוא זכות טבעית חשובה ביותר במשטר דמוקרטי, ולכן, אני חושב שיש לשמור על זכותו של מר לוינשטיין לומר את אשר על לבו, גם אם דבריו צורמים, מקוממים ופוגעניים. משום שאם נפגע בעקרון חופש הביטוי של מר לוינשטיין, נימצא במדרון חלקלק שבו, בסופו של דבר ובסופו של המדרון, תימצא זרוקה לאנחות הדמוקרטיה הישראלית, בחזקת היום זה לוינשטיין ומחר זה דובר אחר של מחנה אחר.
כאזרח וכאיש חינוך אני מתנגד להגבלת חופש הדיון והביטוי, הגבלה שעלולה לעקר את השיח החופשי, הביקורתי והיצירתי בחברה הישראלית הדמוקרטית. אני תומך במרחבי שיח ויצירה בעלי אופי פלורליסטי, סובלני ורב-תרבותי, חופשיים ופתוחים לכל מגוון הדעות, גם חריגות ובלתי מקובלות, למעט תכנים שיש בהם גזענות, אלימות, הסתה ולשון הרע - כפי שאלה מוגדרים בחוק.
מר לוינשטיין נוגע בגבולות חופש הביטוי אולם אינו עובר אותם, ולכן יש להגן על זכותו לחופש הביטוי ובשום פנים ואופן לא ללחוץ עליו בצעדים פסולים לטעמי כמו לדרוש את התפטרותו מתפקידו במכינת עלי.
ומשפט נוסף למחשבה, אם כי אני ממשיך להגן על חופש הביטוי של מר לוינשטיין: 
מנהל מוסד חינוכי שהיה נוקט בשפתו של מר לוינשטיין ומביע את דעתו מהצד האחר של השיח הישראלי, היה נקרע לגזרים ונקרא אחר כבוד לשימוע לפני פיטורין. 
מה זה אומר על החברה הישראלית? את זה אני משאיר לדמיונכם היצירתי.

אין תגובות: