יום שבת, 26 באוגוסט 2017

קצת הלקאה עצמית וחשבון נפש אמתי כמנהל תיכון ויו"ר התאגדות המנהלים

כל הרעיונות על הקמת ארגון עצמאי של מנהלי בתי הספר, לצערי, מתנפצים על רקע המציאות המבזה שבה מנהלים רבים פוחדים מהצל של עצמם ואינם מפגינים סולידריות מקצועית גם כאשר נלחמים על זכויותיהם. חשתי זאת על בשרי לא פעם כאשר זעקתי אחריי ורצתי קדימה והתברר לי ש - 90% ממנהלי בתי הספר נשארו מאחור. 

מניסיון, הראשונים להיעלם ולהיאלם דום במאבקים אמתיים על שכר המנהל, סמכויותיו, תנאי עבודתו ועוד, הם אלה הזועקים בקולי קולות בוואטסאפ ובפייסבוק.

לצערי, המנהלים, ברובם, אינם מקיימים את העיצומים עליהם הכרזנו כדת וכדין – התאגדות המנהלים וארגון המורים – לא לקיים ועדות מלוות, לא להשתתף בכנסים מחוזיים וארציים של משרד החינוך, לא להשתתף בימי עיון ומפגשים עם המפקחים ובעלי תפקידים אחרים של משרד החינוך.

מנהלי בתי הספר, ברובם, טובים מאד בהצהרות לוחמניות בוואטסאפ ובפייסבוק וחלשים מאד במאבקים אמתיים בשטח.
בשנים האחרונות היו מספר ניסיונות להקים ארגון מנהלים עצמאי וכולם נכשלו כישלון מחפיר ומבזה. 

כנראה שאנחנו חזקים מאד בהצהרות וחלשים מאד במעשים. אני אומר זאת בכאב לב גדול, אולם מבין שזו המציאות ושצריך לעשות את מה שניתן לעשות בהתחשב בנפשות הפועלות.

אין תגובות: