מתוך המאמר ב"מקור ראשון" - "תכנית בנט" להרחבת האוטונומיה בבתי הספר - http://bit.ly/2OlHbZh

"המושג 'אוטונומיה ניהולית' אינו מושג זר למערכת החינוך. למעשה, משרד החינוך "מדבר" אוטונומיה עוד משנות ה-70. לפני כשנתיים הקים המשרד צוות מקצועי במטרה לבחון באלו תחומים רצוי וניתן להרחיב את הגמישות הניהולית. הצוות הפיק את "דו"ח מרחבי האוטונומיה" הכולל שמונה החלטות ליישום מידי שאומצו על ידי המשרד. אלא שמילים לחוד ומעשים לחוד. בחינה מדוקדקת שביצע פורום קהלת העלתה כי בחלק מהנושאים הייתה דווקא נסיגה באוטונומיה. נקבע כי תורחב הגמישות בעיצוב מערכת השעות הבית ספרית, אלא שבפועל – הגמישות בתחום זה רק הצטמצמה. בתחום העסקת המורים, כלפיו מבטא הדו"ח ביקורת נוקבת ביותר בנוגע להיעדר הגמישות בו, הסתפק המשרד בהחלטה "להדגיש את מרחבי הגמישות הקיימים" בתחום. החלטות אחרות כלל לא יושמו, כמו ההחלטה כי בשנת הלימודים תשע"ח יתקיים פיילוט שיאפשר לבתי ספר לנהל את מרב המשאבים המוקצים להם באופן גמיש. האם גורלה של "תכנית בנט" הנוכחית יהיה שונה מגורל ההחלטות שהתקבלו בעקבות דו"ח מרחבי האוטונומיה? ימים יגידו."

ותגובתי – כמי שעבר 12 שרי חינוך כמנהל בית ספר, רק שר חינוך במשרה מלאה המחובר למערכת החינוך 24 שעות ביממה, עם מחוייבות עמוקה למערכת, שיהיה מוכן להילחם על השינוי, יוכל לעשות זאת. מר בנט אינו האדם הנכון שיכול לעשות זאת הלכה למעשה, לא בהכרזות אלא במעשים בשטח.
הדבר העיקרי שאנו כמנהלי בתי ספר עושים לאחר כל תקופת כהונה של שרי החינוך לדורותיהם, הוא לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה. רק שהמשימה הופכת להיות קשה יותר ויותר.

מנשה לוי, יו"ר מנהלי בתי הספר העל יסודיים