יולי תמיר הייתה זו שכשרת החינוך ריסקה את בתי הספר השש שנתיים ורוקנה אותם מתוכן ממשי בשעה שהכניסה את רפורמת אופק חדש לכל חטיבות הביניים ומסרה אותן לידי הסתדרות המורים. כך נוצר העיוות שייחשב לה לדיראון עולם, שבכל בתי הספר השש שנתיים ישנן במקביל שתי רפורמות: אופק חדש בחטיבות הביניים ועוז לתמורה בחטיבות העליונות.
למעשה בתי הספר השש שנתיים הפכו לפיקציה כאשר חטיבות הביניים מתנהלות מול משרד החינוך והחטיבות העליונות מול הרשויות המקומיות. כמעט בלתי אפשרי לנהל את שתי הרפורמות במקביל, וניהול בית הספר השש שנתי הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית.
מדובר בשתי רפורמות עם אוריינטציות פדגוגיות ובירוקרטיות שונות ומבנה העסקה שונה, כאשר לכל חטיבה ישנן הוראות שונות כמעט בכל התחומים.
לדוגמה – משרת מורה בחטיבת הביניים עפ"י רפורמת אופק חדש כוללת 36 שעות שבועיות, בעוד שמשרת מורה בחטיבה העליונה עפ"י רפורמת עוז לתמורה כוללת 40 ש"ש. מבנה המשרה שונה בשתי הרפורמות.
מנהל ביה"ס השש שנתי צריך להתמודד בירוקרטית עם מורים בחטיבת הביניים שהמעסיק שלהם הוא משרד החינוך, עם מורים בחטיבה העליונה שהמעסיק שלהם הוא הרשות המקומית, עם מורים השייכים לרפורמת אופק חדש, מורים השייכים לרפורמת עוז לתמורה, מורים שלא הצטרפו לשום רפורמה ועובדים עפ"י העולם הישן של 24 שעות שבועיות במשרתם, עם מורים העובדים בחטיבת הביניים בחלק ממשרתם ובחטיבה העליונה בשאר שעות משרתם, כאשר ערך שעת העבודה בשתי הרפורמות שונה וגמולי ההשתלמות שונים.
דוגמה אחרונה לעיוות קיום שתי הרפורמות במקביל בבתי הספר השש שנתיים היא העובדה שלמחנכים בחטיבות הביניים עפ"י רפורמת אופק חדש אין גמול שעתי על חינוך כיתה, בעוד שלמחנכים בחטיבות העליונות עפ"י עוז לתמורה יש גמול של שלוש שעות שבועיות. ברור שמחנכים בחטיבה העליונה אינם מוכנים לחנך בחטיבות הביניים של בתי הספר השש שנתיים משום שמשרתם נפגעת, וכך יוצא שבתי ספר שש שנתיים הפכו לפיקציה כשבפועל ישנן חטיבות ביניים לחוד וחטיבות עליונות לחוד, ועל כל מהומת האלוהים הזו צריך לנצח מנהל בית ספר שש שנתי.
אעצור כאן, ורק אומר לסיכום, שלא יתפלאו שאין רבים המוכנים להיות מנהלי בתי ספר שש שנתיים. משרת מנהל ביה"ס שש שנתי, מעבר לשכר הירוד ולאחריות העצומה, מול אפס הסמכויות ואפס אוטונומיה שיש למנהלים, הפכה למשימה בלתי אפשרית ויעידו על כך מאות המנהלים שפורשים ממערכת החינוך ומנגד המעטים המוכנים להצטרף לשורות המידלדלות של מנהלי בתי הספר.
למעשה בתי הספר השש שנתיים הפכו לפיקציה כאשר חטיבות הביניים מתנהלות מול משרד החינוך והחטיבות העליונות מול הרשויות המקומיות. כמעט בלתי אפשרי לנהל את שתי הרפורמות במקביל, וניהול בית הספר השש שנתי הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית.
מדובר בשתי רפורמות עם אוריינטציות פדגוגיות ובירוקרטיות שונות ומבנה העסקה שונה, כאשר לכל חטיבה ישנן הוראות שונות כמעט בכל התחומים.
לדוגמה – משרת מורה בחטיבת הביניים עפ"י רפורמת אופק חדש כוללת 36 שעות שבועיות, בעוד שמשרת מורה בחטיבה העליונה עפ"י רפורמת עוז לתמורה כוללת 40 ש"ש. מבנה המשרה שונה בשתי הרפורמות.
מנהל ביה"ס השש שנתי צריך להתמודד בירוקרטית עם מורים בחטיבת הביניים שהמעסיק שלהם הוא משרד החינוך, עם מורים בחטיבה העליונה שהמעסיק שלהם הוא הרשות המקומית, עם מורים השייכים לרפורמת אופק חדש, מורים השייכים לרפורמת עוז לתמורה, מורים שלא הצטרפו לשום רפורמה ועובדים עפ"י העולם הישן של 24 שעות שבועיות במשרתם, עם מורים העובדים בחטיבת הביניים בחלק ממשרתם ובחטיבה העליונה בשאר שעות משרתם, כאשר ערך שעת העבודה בשתי הרפורמות שונה וגמולי ההשתלמות שונים.
דוגמה אחרונה לעיוות קיום שתי הרפורמות במקביל בבתי הספר השש שנתיים היא העובדה שלמחנכים בחטיבות הביניים עפ"י רפורמת אופק חדש אין גמול שעתי על חינוך כיתה, בעוד שלמחנכים בחטיבות העליונות עפ"י עוז לתמורה יש גמול של שלוש שעות שבועיות. ברור שמחנכים בחטיבה העליונה אינם מוכנים לחנך בחטיבות הביניים של בתי הספר השש שנתיים משום שמשרתם נפגעת, וכך יוצא שבתי ספר שש שנתיים הפכו לפיקציה כשבפועל ישנן חטיבות ביניים לחוד וחטיבות עליונות לחוד, ועל כל מהומת האלוהים הזו צריך לנצח מנהל בית ספר שש שנתי.
אעצור כאן, ורק אומר לסיכום, שלא יתפלאו שאין רבים המוכנים להיות מנהלי בתי ספר שש שנתיים. משרת מנהל ביה"ס שש שנתי, מעבר לשכר הירוד ולאחריות העצומה, מול אפס הסמכויות ואפס אוטונומיה שיש למנהלים, הפכה למשימה בלתי אפשרית ויעידו על כך מאות המנהלים שפורשים ממערכת החינוך ומנגד המעטים המוכנים להצטרף לשורות המידלדלות של מנהלי בתי הספר.
מנשה לוי, יו"ר מנהלי בתי הספר העל יסודיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה