אני חושב שאני חולה במחלת הגאדג'טמניה - שביטוייה המרכזי - כניסת הגוף לויברציות בלתי נשלטות למראה גאדג'ט. ואכן, אני מאשר, ככל שגודל הגאדג'ט קטן יותר הויברציות בגופי חזקות יותר. בשדות תעופה, למשל, אשתי מקפידה להיכנס לנוהל קרב אנטי-גאדג'ומטי שפירושו: התרחקות מודעת מכל חנות של גאדג'טים, משום שלאחר שפעם נכנסתי לחנות כזאת ל"כמה דקות" ואיחרנו את הטיסה לאירופה, החליטה אשתי שטראומה מהסוג שעברה היא לא תעבור יותר. לכן אני נסחב אחר אשתי, מביט בערגה בויטרינות הנוצצות בדיוטי פרי ותוך שהיא אוחזת בחוזקה בידי אנו ממשיכים ישירות לכבש המטוס...
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה